תחום /03
עיצוב מדיניות בחינוך בלתי פורמלי
המדינה כסטנדרט - לא רק כפיקוח
אין כיום חובה חוקית בישראל לספק חינוך בלתי-פורמלי, ואין גורם ממשלתי שמתווה מדיניות כוללת. צוות זה חוקר את המודל החדש של מדיניות חב"פ ברמת רשות, מחוז ומדינה.
התובנות שלנו
מה גילינו.
אין חובה חוקית
משרד החינוך אחראי על שירותי חינוך בישראל, אך לא מוטלת עליו חובה חוקית לספק חינוך בלתי-פורמלי - רק חובת פיקוח (מרכז המחקר והמידע, הכנסת 2020).
פער הוצאה
משקי בית בעשירון התחתון מוציאים על תרבות, בידור וספורט כחמישית מההוצאה של משקי בית בעשירון העליון (239 ₪ לעומת 1,212 ₪).
הפעם הראשונה
השביעי באוקטובר 2023 שינה את הצורך - 72% מהרכזים מדווחים על שינוי בצרכים הרגשיים של בני הנוער.
מסמך הסכמות רחבות · מֶנָּעָרִים 710
החינוך הבלתי פורמלי הוא התשתית שמחזיקה אותנו כחברה במצבי שגרה וחירום. חיזוקו אינו רווחה - אלא ביטחון לאומי, לכידות אזרחית ותקווה לדורות הבאים.
לראשונה בישראל, עשרות גופים ממלכתיים, אזרחיים וביטחוניים התאחדו סביב קריאה משותפת אחת: החינוך הבלתי פורמלי אינו מותרות, אלא תשתית לאומית ללכידות וחוסן. זהו תקציר מסמך ההסכמות הרחבות שגובש בתהליך שותפים של כשנה וחצי.
60+
גופים שותפים
ממשלה, רשויות, חברה אזרחית וצה"ל
16
חודשי תהליך
דצמבר 2023 - מרץ 2025
יוני 2025
עדכון אחרון
נוסח ההסכמות הרחבות
3 מיליון
ילדים עד גיל 17
כשליש
מאוכלוסיית המדינה
100%
מהעתיד שלה
רובם נמצאים במצבי סיכון וכולם זכאים לחינוך בלתי פורמלי מעצב ומעצים - כחלק ממדיניות לאומית, ולא כפעילות פריפריאלית משלימה. החינוך הבלתי פורמלי מצמצם סיכון, מעודד שייכות, ומאפשר מוביליות חברתית.
שלושה שחקנים, מהלך אחד
ברית, לא היררכיה.
החינוך הבלתי פורמלי במיטבו הוא מערך ברית ושותפות בין המדינה, הרשויות המקומיות וגופי החברה האזרחית - מבוסס אמון והכרה בתרומה הייחודית של כל שותף. החזון: מערכת שותפויות חכמה, סינרגטית ולא היררכית.
המדינה
משרד החינוך ומינהל חברה ונוער כמשרדים הממונים על התחום, והחברה למתנ"סים כזרוע ביצועית.
הרשויות המקומיות
מחלקות הנוער ברשויות - מובילות הפעילות החינוכית הבלתי פורמלית בשטח, לפי מודלים מותאמים מקומית.
החברה האזרחית
בעיקר עמותות ללא כוונת רווח, חלקן נתמכות מדינה, המעמיקות את הפעילות החינוכית בשטח.
המציאות היום
רק 30% משתתפים.
נכון ל-2024, ההערכות מדברות על כ-30% בלבד מהילדים ובני הנוער בישראל שמשתתפים באופן פעיל ומשמעותי במערכי החינוך הבלתי פורמלי - ופחות מכך ברשויות חלשות. חמישה אתגרי יסוד עומדים מאחורי המציאות הזו:
מחסור כרוני בתקצוב
מחסור מתמשך במשאבים המוקצים לפעילות חינוכית בלתי פורמלית, הן ברשויות המקומיות והן בגופי החברה האזרחית.
היעדר מדיניות לאומית מארגנת
אין אסטרטגיה ארצית ועקרון מארגן, ואין מדיניות אחידה המבטיחה את קיומו האפשרי לכל נער ונערה בישראל.
חוסר הכרה בפדגוגיה
הפדגוגיה והפרקטיקה הבלתי פורמלית אינן מוכרות כעצמאיות, וישנם ניסיונות להכפיף אותן להגיון של המערכת הפורמלית.
פערים אדירים בין רשויות
פערים ביכולות ובאופני היישום בין הרשויות יוצרים אי-שוויון בהזדמנויות של ילדים ונוער לקחת חלק משמעותי.
מחסור במחקר ובנתונים
מיעוט מחקר אקדמי בתחום וחוסר בנתונים בזמן אמת שיאפשרו "סולמות הערכה" לטיב ולהשפעת הפעילות.
מה נדרש עכשיו
ההמלצות האופרטיביות.
מסמך ההסכמות מתרגם את החזון לשלושה צירי פעולה - שעליהם נדרשת התגייסות משותפת של המדינה, הרשויות וגופי החברה האזרחית.
הגדלת המשאבים
יעד תקצוב מחייב למדינה ולרשויות המקומיות.
- תוכנית עם משרד האוצר להגדלת תקציבי המדינה לחב"פ - כך שישקפו 7% מסך תקציב משרד החינוך.
- הנעת רשויות מקומיות לניתוב אחוז משמעותי מסעיף ההשקעה בחינוך לחינוך הבלתי פורמלי עד 2030.
- תבחינים לתקצוב דיפרנציאלי שמשווה את ההזדמנויות בין הפריפריה למרכז.
- מנגנון מינוף תקציבי משותף עם קרנות פילנתרופיות.
הכרה כפרופסיה
החינוך הבלתי פורמלי כמקצוע - לא כפעילות שולית.
- הסדרת מינהל חברה ונוער כגוף ממסדי מוביל האמון על איגום התקציבים והמדיניות.
- הכרה במדריכים כבעלי מקצוע, כולל צבירת ותק מקצועי ומסלולי הסמכה אקדמיים.
- הרחבת יישום חוק הנוער ברשויות - הגדרת תפקידים, תקינה ותקצוב.
- הכרה בחב"פ כחלק ממערך הסיוע ההומניטרי בשעת חירום, ותקצוב בהתאם.
ריבוי מענים וגמישות
מרחבים מגוונים, חדשנות, וקול לנוער.
- תוכניות אב ברשויות המקומיות - מיפוי, יעדים ותקציב, בשיתוף החברה האזרחית והנוער.
- מודלים חדשניים המאפשרים ריבוי מענים לקהילות שונות, בשגרה ובחירום.
- מרחבים להבעת דעות הנוער ולשיתופם בקבלת החלטות המשפיעות על עתידם.
- מרכז מחקר ופיתוח לחב"פ וקרן ארצית למימון יוזמות מהשטח.
תקציר: מה נדרש עכשיו.
- תקצוב ייעודי לחינוך הבלתי פורמלי - 7% מתקציב משרד החינוך
- הסדרת מינהל חברה ונוער כגוף ממסדי מוביל לתחום
- הכרה במדריכים כבעלי מקצוע ובוותק מקצועי
- גיבוש תוכניות אב ברשויות - עם גופי החברה האזרחית
- השקעה במחקר, בהערכה ובהכשרות
- ריבוי מענים וגמישות תפעולית - במיוחד בפריפריה
- קרן לאומית לתמיכה ביוזמות מהשטח
מי חתום על המהלך
שותפי המסמך.
מחיצות עתיקות הוסרו: לאורך עשרה חודשי תהליך, עברו עשרות גופים ממצב של ניכור ותחרות לקבלת החלטות עקרוניות משותפות. זו רשימת השותפים לקריאה לשינוי.
ניהול תהליך וכתיבה
ליאת כהן רביב
איך זה נבנה
תהליך שותפים, לא מסמך מגירה.
- 1
דצמבר 2023
הקשבה לשטח
איסוף עמדות ותובנות דרך ראיונות אישיים עם עשרות מראשי ארגונים ואנשי השטח.
- 2
ינואר 2024
מיקוד הסוגיות
זיהוי 14 סוגיות בוערות ומיקוד ל-4 סוגיות בעלות עמוד שדרה ערכי ומשמעות לאומית.
- 3
פברואר - יוני 2024
צוותי פיתוח
מינוי צוותי פיתוח מחברי הוועדה, שהעמיקו כל סוגיה בתהליך פיתוח מובנה - מהצורך ועד תוכנית עבודה.
- 4
יוני - אוגוסט 2024
ניסוח ההסכמות
ניסוח מסמך ההסכמות והיוועצות נוספת עם השלטון המקומי והאזורי לקראת מהלך משותף.
השפעה ומדיניות.
הובלה אסטרטגית בזירת הנוער במרחב הישראלי
מנהלת מחלקת נוער יכולה לזהות נכון מה הנוער צריך - ועדיין לא להצליח להזיז את המערכת. המודול הזה עוסק בפער הזה: איך מתרגמים צורך אמיתי מהשטח לכדי מדיניות, משאבים והחלטות. סיכום התכנים שעברנו עם ליאת כהן רביב.
העבודה שלנו - היא בעיקר בקבלת ההחלטות, או שהיא מתחילה דווקא אחרי שההחלטות התקבלו? יכולת ההשפעה תלויה בהבנת הזירה, בזיהוי האינטרסים, ובבניית מהלך שמחבר צורך אמיתי למשאבים ולהחלטות.
נקודת הפתיחה
7 האתגרים של מנהלי מחלקות נוער.
מנהלי מחלקות הנוער קמים עם תחושת שליחות, אך פועלים בתוך מציאות מורכבת ומשתנה. לפני שמדברים על השפעה - כדאי לזהות את האתגרים. וברוב המקרים, אלה לא כשלים ניהוליים אישיים אלא מאפיינים של הזירה.
- 1
עמימות תפקידית
חוסר בהירות ארגונית גורם לפעולה בתגובה למציאות במקום מתוך תפיסה אסטרטגית.
- 2
תלות בפוליטיקה רשותית
סדרי עדיפויות, הנהגה ומשאבים משתנים - ומשפיעים ישירות על יכולת הפעולה.
- 3
קושי לתרגם צורך למדיניות
גם כשמזהים בעיה, חסרה היכולת לבנות קואליציה שתתרגם אותה למדיניות ולמשאבים.
- 4
מחסור במדידה
קושי להוכיח אפקטיביות ולבסס הצלחה באמצעות נתונים.
- 5
שינוי בצרכי הנוער
שינוי דרמטי בצרכים - שחיקה, בדידות, קשיי שייכות וזהות, אלימות - ללא שינוי מבני.
- 6
מניהול תוכניות להובלת אקו-סיסטם
המעבר מהפעלת תוכניות לניהול רשתות, שותפויות, דאטה וחוסן קהילתי.
- 7
שחיקה ועומס מתמשך
תשישות והצפה, וקושי לייצר הישגים במצבי קצה שהפכו תמידיים.
״אלה לא כשלים ניהוליים אישיים - אלה מאפיינים של הזירה. ההשפעה מתחילה בזיהוי שלהם.״
המושגים
מדיניות ופוליטיקה.
פוליטיקה
מאבק על משאבים, כוח וסדרי עדיפויות.
מדיניות
הדרך שבה סדרי עדיפויות מתורגמים לכללים ולפעולות שמעצבות מציאות.
החלטות לא מתקבלות רק על בסיס צורך - אלא על בסיס אינטרסים, כוח וסדרי עדיפויות. התפקיד שלכם הוא לקחת את מה שאתם יודעים שנכון לבני הנוער, ולתרגם אותו כך שהמערכת תבחר להשקיע בו.
מה רק מנהל המחלקה עושה.
מייצר תנאים לפעולה
תפקיד של השפעה, לא רק של הפעלה.
מזהה צרכים אמיתיים
ומתרגם אותם לשפה מערכתית.
מתכלל ומחבר
שותפים, משאבים והחלטות - ליצירת אימפקט ושינוי בפועל.
כלי עבודה
מטריצת כוח-עניין.
לפני שמובילים מהלך - ממפים את בעלי העניין. שתי שאלות פשוטות: למי יש השפעה על ההחלטה (שמות, לא תפקידים), ולמי יש עניין בה (כמה זה חשוב לו). הצלבת השתיים נותנת ארבע אסטרטגיות יחס.
עבדו צמוד
כוח גבוה · עניין גבוה
- שתפו פעולה
- הקשיבו וקבלו מהם השראה
- בנו אמון עמוק
- רתמו לתהליך ההחלטות
שמרו מרוצים
כוח גבוה · עניין נמוך
- עדכנו במועד
- שמרו על קשר
- אל תעמיסו פרטים
- מצאו נקודת חיבור
שגרירים פוטנציאליים
כוח נמוך · עניין גבוה
- יידעו ושתפו
- תנו להם קול
- הפעילו לפעילות
- הפכו לשותפים ומפיצים
מעקב מינימלי
כוח נמוך · עניין נמוך
- עקבו מדי פעם
- קבעו עדכונים
- השקיעו רק כשצריך
מהחלטה לאימפקט
סטוריליין של ביצוע.
ארבע שאלות שמתרגמות החלטה לשינוי בפועל - מהמשמעות ועד למדידה.
- 1ייעוד
למה?
- למה זה חשוב עכשיו?
- למה התפקיד שלנו משמעותי?
- מה הערך הייחודי שלנו?
- 2חזון
לאן?
- מהי תמונת העתיד שאנחנו מבקשים ליצור עבור בני הנוער?
- 3תכנון ודרך פעולה
איך?
- איפה ומתי? יעדים, מוקדים, סדרי עדיפויות ולוחות זמנים.
- עם מה? כוחות, נכסים, משאבים ושותפויות קיימות.
- עם מי? חלוקת אחריות בין בעלי התפקידים והממשקים.
- 4תוצאות
כמה?
- מה נמדוד כדי לדעת שהצלחנו?
- מדדי הצלחה
- כיצד נדע בזמן אמת שנדרש תיקון מסלול?
מומנטום כמנוף
יש אירועים ותהליכים בזירה שניתן למנף לקידום מדיניות. שנת בחירות יוצרת צורך בהישגים מהירים ופתיחות ליוזמות; משבר יוצר לגיטימציה לפעולה נחושה וגיוס משאבים ייעודי.
חזון אדפטיבי
ניפוץ מיתוס: חזון טוב הוא חזון אדפטיבי. הכיוון ברור ויציב - אך הדרך לממש אותו מתעדכנת ברציפות בהתאם למציאות, להזדמנויות ולאילוצים.
תוכן AI · פודקאסט
שני פודקאסטים,
שתי דרכים להאזין.
המדינה כסטנדרט, לא רק כפיקוח
שיחה מעמיקה בין שני מנחים על בסיס המחקר ומקורות הכנסת - מדיניות חינוך בלתי-פורמלי ברמת רשות, מחוז ומדינה.
0:00 / 15:50 · נוצר באמצעות בינה מלאכותית
המדינה כסטנדרט - תקציר
תקציר קצר וישר לעניין: שלוש הנקודות המרכזיות של האתגר בכמה דקות.
0:00 / 1:54 · נוצר באמצעות בינה מלאכותית
הצוות שחקר
האנשים מאחורי המחקר.
תמר ראש
מזכרת בתיה
יוסי גמליאל
בית שמש
עמוס צ'ייקובסקי
צופים
סופיה בן הרוש טוביאנה
יבנה
שירין סעיד
עכו