נתוני זהב · חינוך בלתי-פורמלי בישראל
נתונים,
במספרים.
הנתונים הם נקודת ההתחלה של כל שיחה מקצועית. כל המספרים כאן מקורם בלמ״ס, OECD, מינהל חברה ונוער, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכון ברוקדייל, ומכון דיאלוג. הנתונים מתעדכנים בכל רבעון.
1.07M
בני נוער בישראל (גילאי 12-17)
למ״ס · אומדן 2026
257
רשויות מקומיות בישראל
משרד הפנים 2026
14
תנועות נוער מוכרות
מועצת ארגוני הילדים והנוער - דיווח 2024
22
ארגוני נוער מוכרים
מועצת ארגוני הילדים והנוער - דיווח 2024
30%
שיעור השתתפות במסגרות נוער (1 מ-3)
מינהל חברה ונוער 2025
396K
ילדים ובני נוער בסיכון
משרד הרווחה והביטחון החברתי 2024
76%
מעובדי ההייטק השתתפו בחב״פ בנעוריהם
Start-Up Nation Central 2024
2%
מתקציב משרד החינוך לחינוך בלתי-פורמלי
ממ"מ - הכנסת 2020
25K
עובדים בשכר בחינוך בלתי-פורמלי
מכון ברוקדייל - JDC, 2024
מגמת הגידול
בני נוער בישראל
גילאי 12-17 · באלפים · למ״ס + תחזית 2030
שיעור השתתפות בחב״פ
1 מכל 3
מינהל חברה ונוער · 2025
התפלגות גיאוגרפית
בני נוער במחוזות
למ״ס 2026 · באלפים · גילאי 12-17
השוואה בינלאומית · להקשר
השתתפות בחינוך בלתי-פורמלי
OECD · Education at a Glance 2025
01 · חב״פ ושירות משמעותי
מי שגדל בחב״פ - משרת יותר.
בני נוער שהשתתפו לפחות שלוש שנים בתנועות נוער מגיעים בשיעורים גבוהים משמעותית לתפקידי לחימה וקצונה - וההפרש גדל ככל שיורדים באשכול החברתי-כלכלי.
71%
ממסיימי קורס הטיס יוני 2017 (מחזור 174) - בוגרי תנועות נוער
חיל האוויר
48%
מאותם בוגרי קורס טיס - גם בוגרי שנת שירות או מכינה קדם-צבאית
חיל האוויר
פי 2 / 4
שיעור המשרתים בקרבי בקרב גברים / נשים בוגרי תנועות נוער (3+ שנים)
מכון דיאלוג, 2018
פי 1.8 / 2.3
שיעור היציאה לקורס קצינים בקרב גברים / נשים בוגרי תנועות נוער
מכון דיאלוג, 2018
פי 3.7
פער היציאה לקצונה (גברים) בקרב בוגרי תנועות נוער באשכול חברתי-כלכלי נמוך
מכון דיאלוג, 2018
פי 3.4
פער היציאה לקצונה (נשים) באשכול חברתי-כלכלי נמוך
מכון דיאלוג, 2018
02 · תקציב, תקנים ותשואה
פחות תקציב,
יותר תפוקה.
ארגוני הנוער מקבלים פחות מ-0.2% מתקציב משרד החינוך ומספקים יותר משעור התקצוב. תשואה לתקן של ארגוני נוער גדולה ב-67% מתקן מקביל בחינוך הפורמלי.
תקציב חב״פ 2018
₪1.77B
סה״כ תקציב חב״פ
2%
מתקציב משרד החינוך
₪1.2B
תכניות תוספתיות (קייטנות, צהרונים)
₪800M
לחב״פ גרידא (מתוך ~₪52B תקציב חינוך)
מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2020
5,200
תקנים לארגוני נוער (מול כ-3M תקנים בחינוך הפורמלי בכל א׳-יב׳)
משרד החינוך, 2017
4M
שעות פעילות בשנה שמייצרים ארגוני הנוער מתוך אותם 5,200 תקנים
משרד החינוך, 2017
+67%
תשואה לתקן של ארגוני הנוער לעומת תקן מקביל בחינוך הפורמלי
חישוב על בסיס נתוני משרד החינוך
03 · משתתפים, פערים והוצאה
רוב התשלום נופל על משקי הבית.
הוצאה חודשית על תרבות, בידור וספורט
פער של פי 5 בין העשירונים
למ״ס · שנת 2019
פער מגדרי במשתתפים
בנות מובילות, בנים מאחור
70%
בנות מתוך המשתתפים
30%
בנים מתוך המשתתפים
מינהל חברה ונוער
04 · כוח האדם בחב״פ
מי האנשים שבונים את החב״פ?
כ-25 אלף עובדים בשכר, רוב נשי, פערי שכר גבוהים, ותחלופה של 61% כל שנתיים. תמונת מצב של המגזר שמחזיק את החינוך הבלתי-פורמלי על כתפיו.
25K
עובדים בשכר בחב״פ
68%
נשים מתוך העובדים
61%
תחלופת עובדים כל שנתיים
91%
מהעובדים יהודים
מקור: מכון ברוקדייל-JDC · נתוני 2019, פורסם 2024
05 · השפעה ארוכת טווח
מה החב״פ עושה לחיים שלך
20 שנה אחרי?
מטא אנליזה של 9,553 מחקרים מצאה שמיומנויות לא-קוגניטיביות (חברתיות, רגשיות) שמפותחות בילדות - מתורגמות למוביליות בשוק העבודה ולירידה בפשיעה ובבעיות נפשיות עשרות שנים אחר כך.
76%
מעובדי ההייטק בישראל השתתפו בפעילות חב״פ בנעוריהם
+20pp
סיכוי לסיים 5 יח״ל מתמטיקה לחניכי חוגי ספורט
+7pp
סיכוי לסיים 5 יח״ל מתמטיקה לחניכי תנועות נוער
מטא-אנליזה · 9,553 מחקרים
עלייה של סטיית-תקן אחת בכישורים החברתיים בגיל צעיר →
+4pp
סבירות להישאר בבית הספר אחרי גיל 16
+2pp
סבירות לסיים תואר בהשכלה גבוהה
+2.4pp
סבירות להיות מועסק/ת בגיל 42 (+8 חודשי ניסיון תעסוקתי)
-20%
סבירות לבעיות נפשיות בגיל 42, וירידה של 7% בסבירות לפשיעה (גילאי 33-42)
מקור: מטא-אנליזה כלכלית של 9,553 מחקרים על מיומנויות לא-קוגניטיביות
06 · אין גורם מתכלל
אין חובה חוקית בישראל
לחינוך בלתי-פורמלי.
“משרד החינוך הוא בעל האחריות הכוללת על שירותי חינוך בישראל, לרבות חינוך בלתי-פורמלי, אך לא מוטלת עליו חובה חוקית לספק שירותי חינוך בלתי-פורמלי, אלא חובת פיקוח בלבד בתחומים מסוימים (צהרונים, קייטנות).”
“אנחנו לא רוצים להשאיר את שיקול הדעת שראש עיר יצטרך לבחור בין אדנית לבין רכז נוער. אז צריך שיהיה פה אדניות, אבל צריך שיהיה גם סטנדרט מינימלי של חינוך בלתי-פורמלי ברשויות המקומיות. סטנדרט בעניין של החינוך הבלתי-פורמלי חייב להיות בישראל, חייב.”
נתוני זהב · ההקשר
למה זה חשוב
76% מעובדי ההייטק בישראל השתתפו בפעילות חינוך בלתי-פורמלי בנעוריהם. השתתפות בתנועות נוער מעלה ב-7 נקודות אחוז את הסיכוי לסיים 5 יח״ל מתמטיקה, וחוגי ספורט - ב-20 נקודות אחוז.
ועדיין - רק 30% מבני הנוער משתתפים במסגרת בלתי-פורמלית (1 מתוך 3), ופחות מזה ברשויות חלשות. הפער המגדרי גם הוא דרמטי: 70% מהמשתתפים הן בנות, רק 30% בנים.
התשואה לתקן של ארגוני נוער גדולה ב-67% מתקן מקביל בחינוך הפורמלי - 5,200 תקנים מייצרים 4 מיליון שעות פעילות בשנה. ולמרות זאת, רק 2% מתקציב משרד החינוך הולכים לתחום הבלתי-פורמלי.